החלטה בתיק בש"פ 7113/04

בפני בקשה (שלישית) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים), התשנ"ו-1996, להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.

           ביום 11.5.03 הוגש לבית-המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום, המייחס למשיבים מעורבות ב חמישה מעשי רצח שבוצעו במהלך התקופה החל מחודש מאי 2002 ועד פברואר 2003. מעשי הרצח בוצעו על רקע סכסוך בין משפחות בשל עסקי הימורים.

           על-פי עובדות כתב האישום, על רקע עסקי הימורים ורווחי קזינו באזור הצ'ק פוסט שבחיפה, פרץ סיכסוך בין משפחת חמד לבין משפחת הווארי המתגוררות בנצרת. על רקע סכסוך זה החל מחודש מאי 2002 נרצחו חמישה אנשים כמפורט בכתב האישום.

           במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים של המשיבים התקיימו 17 ישיבות הוכחות. במהלך תקופת ההארכה הראשונה התקיימו 9 ישיבות ובתקופת ההארכה השנייה התקיימו 17 ישיבות. 11 ישיבות קבועות בתקופת ההארכה המבוקשת ו-12 ישיבות נוספות קבועות במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2004.

           כעת מונחת לפני בקשתה השלישית של המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. בא-כוח המשיבים נתן בדיון בפני את הסכמתו להארכת מעצרו של המשיב 3 לתקופה המבוקשת.

           בהחלטתה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה מיום 6.5.04 בבש"פ 3726/04 בעניין בקשתה השנייה של המדינה להארכת מעצרם של המשיבים נאמרו הדברים הבאים:

"המדובר במשפט מורכב ביותר הנוגע לשורה ארוכה של נאשמים ולמספר אישומים מורכבים. שורת עדי התביעה על-פי כתב האישום מגיעה כדי 180 עדים. אף שהתביעה הודיעה, כי תוותר על מספר ניכר של עדים, אין ספק כי מדובר במשפט אשר מעצם טיבו מצריך זמן שיפוטי בהיקף חריג. אופיים של האישומים ומסוכנותם של המשיבים העולה מהמעשים המיוחסים להם בכתב האישום, וכעולה לגבי רובם הגדול גם  נוכח עברם הפלילי הכבד, מחייבים את הישארותם במעצר לצורך ניהול המשפט, חרף העובדה שהמשפט מתארך מטבע הדברים מעבר לתשעה חודשים".

           באי כוח הצדדים שטחו בפניי את השתלשלות ההליך בבית-המשפט המחוזי עד כה. מהנתונים שהוצגו בדבר מספר הישיבות שהתקיימו עד כה ומספר העדים שכבר העידו, כמו גם הישיבות המתוכננות הבאות, עולה, כי התיק מתנהל בקצב סביר תוך התחשבות במורכבותו ובעומס בו מצוי בית-המשפט המחוזי לאור ריבוי התיקים שבפניו. בנסיבות העניין, אין מנוס מהארכת מעצרם של המשיבים, כדי לאפשר את ניהולו וסיומו של המשפט בעודם במעצר.

           המקרה שבפני הוא בגדר אותם מקרים חריגים שבהם ראוי כי בית המשפט העליון יעשה שימוש בסמכותו שהוענקה לו בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, ויורה על הארכת מעצרם של המשיבים. מסוכנותם הרבה של המשיבים נלמדת מעצם המעשים המיוחסים להם בכתב האישום, מאופן ביצועם, מהמספר הרב של המעשים הנ"ל ומעברם הפלילי העשיר. בנסיבות אלו נראה, כי אין מנוס אלא לנטרל את מסוכנותם של המשיבים באמצעי שפוגע בחירותם בצורה הקשה ביותר, קרי השארתם  בבית המעצר. בהקשר זה ראוי להפנות לדבריו של כבוד השופט י' טירקל בבש"פ 4275/03 מדינת ישראל נ' יעקוב קקון, תק-על 2003(2), 1808:

"לדעתי יש לייחס משקל רב ומיוחד למסוכנותם של המשיבים לציבור כקבוצה שפעלה בצוותא, יותר ממשקל המסוכנות של כל אחד ואחד מהם בנפרד. כמו כן יש משקל מיוחד לכך שמדובר בפרשה "על רקע של פשע מאורגן"... שלאלה מוסיף משקל עברם הפלילי.... במצב דברים זה גם השיקול כי משפטם של המשיבים יתארך, ככל הנראה, אינו יכול לעמוד כנגד הסכנה הממשית הנשקפת מהם אם ישוחררו, אפילו בתנאים מגבילים ביותר. מסוכנותם של המשיבים מכריעה, אפוא, את הכף לחובתם. אין מנוס מלכלוא אותם מאחורי סורג ובריח". 

           ער אני לעובדה, כי מדובר בהארכת מעצר שלישית, אך, במערכת האיזונים שעלי לשקול במקרה הספציפי, יש להעדיף את זכותו של הציבור להגנה מפני מסוכנות המשיבים העלולה לנבוע עקב שחרורם, על פני זכותם של המשיבים להשתחרר מן המעצר בתום תשעה חודשים ויותר אם משפטם לא הסתיים בהכרעת דין.

           לאור האמור לעיל, ובהתחשב בכל השיקולים שהובאו לעיל הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

           אשר-על-כן, אני מחליט בזה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים שמניינם החל מיום 08.08.04 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 155/03 בבית- המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם מבין המועדים.

           ניתנה היום כ"א באב (8.8.04).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.